#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן הדלקה?	"איתא בגמ&#x27; דזמן הדלקה הוא משתשקע החמה עד שתכלה הרגל מן השוק, וביארו הראשונים דזהו חצי שעה אחר שקיעת החמה [ומבואר ממאירי (כ&quot;א ע&quot;ב) דהוא חצי שעה ממש ולא כפי שעות זמניות, ומ&quot;מ ליכא נפק&quot;מ כ&quot;כ דשעות לילה בימי חנוכה הוו כמו שוות (ר&quot;י באק), ומבואר מרוב הראשונים והפוסקים דלעולם הוא חצי שעה ולא נשתנה לפי המקום והזמן, ודלא כריטב&quot;א דכתב ששיעורו כל זמן שהחנויות פתוחות (קובץ הלכות פ&quot;ג הע&#x27; ד&#x27;) {ונראה להביא עוד ראיה מנרות של ביהכ&quot;נ דצריכים להדליק כחצי שעה וכמ&quot;ש לעיל (סי&#x27; תרע&quot;א), וש&quot;מ דקבעו שיעור חצי שעה, ובאמת כן מבואר נמי כשמדליק באמצע הלילה דצריך להדליק כחצי שעה], ואיתא בגמ&#x27; דשיעור זה נאמר אי לא אדליק מדליק א&quot;נ לשיעורה [של שמן] {ומבואר בסמוך דאפי&#x27; לפי התירוץ דשיעורה אם הוא סמוך לעלות השחר א&quot;צ יותר משיעור לעלות השחר}"	סימן תרעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו זמן שקיעת החמה?	"הרא&quot;ש וטור ושו&quot;ע סברי שהוא סוף שקיעה דהיינו צאה&quot;כ (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), אבל הגר&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא הרשב&quot;א שהוא תחילת שקיעה שניה, והוא ג&quot;כ דעת הר&quot;ן ומאירי (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה עם), וכתב המ&quot;ב (שם) דאם מדליק בתחילת שקיעה [שניה] יתן שמן כדי שידליק חצי שעה אחר צאה&quot;כ, והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) מזכיר שיטת הרמב&quot;ם דמשמע דהוא שקיעה ממש, וכן הוא שיטת הפר&quot;ח"	סימן תרעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי יתפלל מעריב?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק א&#x27;) והביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דהנוהג להתפלל מעריב בזמנו אחר צאה&quot;כ לא ידליק נרות בצאה&quot;כ דק&quot;ש דאורייתא ותדיר קודם [וע&quot;ע במג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) דמקיל להדליק תחילה דאינה צריכה זמן כ&quot;כ (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ו&#x27;), ואם זמנו קבוע להתפלל מעריב מאוחר מותר להמתין (רשז&quot;א, ריש&quot;א, מ&quot;ב דרשו)], אלא יקדים להדליק הנרות קודם צאה&quot;כ [אחר שקיעה שניה] דהרבה ראשונים ס&quot;ל דזהו העיקר זמן, ועוד אפי&#x27; להטור דס&quot;ל דידליק בצאה&quot;כ מודה דיכול להדליק חצי שעה לפני זה [דהטור לא כתב שלא יקדים], ועוד פשטות הרמב&quot;ם משמע דצריך להדליק בחצי שעה משקיעה ממש ולפי&quot;ז אינו יכול להדליק בכלל אחר צאה&quot;כ, על כן טוב ונכון להדליק קודם מעריב אחר שקיעה שניה {ומשמע מביה&quot;ל דבזה מקיים אף שיטת הרמב&quot;ם, וצ&quot;ל דס&quot;ל דצאה&quot;כ אינו ע&quot;ב דקות אלא הוא ע&quot;פ אופק ובערך מ&#x27; דקות אחר שקיעה, וא&quot;כ שקיעה שניה הוי בערך כ&quot;ה דקות אחר שקיעה}, ומי שנוהג להתפלל מעריב קודם הדלקת נרות יכין הנרות קודם לכן כדי שיוכל להדליק תיכף אחר מעריב (מ&quot;ב שם)"	סימן תרעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר להדליק קודם שקיעה?	"הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאינו יכול להקדים או לאחר להדליק [ובמקום שאי אפשר בענין אחר מודה דמותר כגון בערב שבת ומוצאי שבת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;), אבל הביה&quot;ל הוכיח מערב שבת דמותר להדליק כמו עשר דקות קודם שקיעה], אבל השו&quot;ע הביא מהר&quot;י אבוהב בשם הארחות חיים דמי שהוא טרוד ואינו יכול להדליק אח&quot;כ יכול להקל להדליק בברכה מפלג המנחה [שהוא שעה ורביע קודם צאה&quot;כ, ולא קודם לכן (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)], ובלבד שיתן שמן כדי שידליק חצי שעה אחר צאה&quot;כ [ובדיעבד אם רק נתן כשיעור חצי שעה יחזור ויתן עוד שמן וידליק בלא ברכה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ובלבד) {וכפשוטו אפי&#x27; אם נתן פחות מכשיעור אינו חוזר ומברך דלחד תירוץ בגמ&#x27; א&quot;צ שיעור}], והביה&quot;ל (ד&quot;ה ולא) מתמיה על המחבר דאיתא בגמ&#x27; שבת (כ&quot;ג ע&quot;ב) ובלבד שלא יקדים ולא יאחר, ולפי הרמב&quot;ם קאי על חנוכה, ולפי שאר ראשונים קאי על שבת, וא&quot;כ למה פסק המחבר בין בחנוכה בין בשבת שלא יקדים, ובתחילה תי&#x27; הביה&quot;ל דבאמת ס&quot;ל כרוב ראשונים דקאי אשבת אבל מסברא לא יקדים בחנוכה כדי שיהא ניכר דשרגא בטיהרא מאי אהני, אבל הקשה דזהו דוקא לפי הרמב&quot;ם דשקיעה הוא שקיעה ממש אבל לפי המחבר דשקיעה הוא צאה&quot;כ א&quot;כ אפי&#x27; אם יקדים ניכר שהוא למצות חנוכה, ותי&#x27; הביה&quot;ל דעל כרחך כוונת המחבר שלא יקדים אין הכוונה סמוך לצאה&quot;כ אלא לא יקדים הרבה בעוד היום גדול דאז אינו ניכר שהוא לשם חנוכה, ובאמת הטור דכתב דמדליק בצאה&quot;כ לא כתב שלא יקדים, והרמב&quot;ם דס&quot;ל דמדליק בשקיעה כתב שלא יקדים [וצ&quot;ע למה המחבר הרכיבם יחדו], ומ&quot;מ ראינו מערב שבת דמותר להקדים כמו עשר דקות [והערוה&quot;ש הנ&quot;ל מדחה דשאני ערב שבת דא&quot;א בענין אחר] והביה&quot;ל ס&quot;ל דזהו הדלקה בזמנו, וכן ראינו בשעה&quot;צ לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ט ס&quot;ק ז&#x27;) דסמוך לשקיעה הוי העיקר זמן הדלקה {ונמצאת, דלכתחילה ידליק בשקיעה שניה, ואם צריך להקדים יכול להדליק מפלג המנחה דצאה&quot;כ, אבל לא מצינו מי שמקיל להדליק מפלג המנחה דשקיעה, וצ&quot;ע (ועי&#x27; בקובץ הלכות פ&quot;ג הע&#x27; ו&#x27;)}"	סימן תרעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא הדליק בזמנו?	"מעיקר הדין משמע דא&quot;צ ליתן שמן אלא כדי שידלוק עד שתכלה רגל מן השוק וממילא אם הודלק מאוחר תו א&quot;צ כשיעור חצי שעה, וזהו שיטת הרמב&quot;ם דס&quot;ל דהשתי תירוצים לא פליגי אהדדי וצריך להדליק באותה זמן דוקא וגם צריך שיעור שמן להדליק עד סוף הזמן, אבל לפי תוס&#x27; והרא&quot;ש התירוצים פליגי אהדדי ולפי התירוץ דשיעור שמן יכול להדליק אפי&#x27; אחר הזמן וא&quot;כ לפי תוס&#x27; והרא&quot;ש לעולם צריך כשיעור חצי שעה [ואע&quot;פ שמב&quot;י משמע דמספק לא ידליק בברכה, מ&quot;מ מסתימת המחבר משמע דיכול להדליק בברכה (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), וביאר הפר&quot;ח דהטור ס&quot;ל כהמגיד משנה דאפי&#x27; ללשון אי לא אדליק מדליק היינו למצוה כתיקונה אבל לעולם אפי&#x27; לאחר אותה זמן יכול להדליק בברכה], והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) הביא מהרש&quot;ל דס&quot;ל דאחר חצות הלילה לא יברך, ועוד הביא הגהות מיימוניות דס&quot;ל דיכול לברך עד עלות השחר כל זמן שבני בית נעורים {ותמה ר&quot;י באק למה אינו יכול להדליק אחר עלות השחר, הרי הטור כתב דאין מדליקין ביום מפני שרגא בטיהרא מאי אהני וזהו רק אחר הנץ החמה, ומ&quot;מ משמע דסגי ברגע אחד סמוך לעלות השחר אע&quot;פ שהחצי שעה נמשך אחר עלות (וכ&quot;כ השבט הלוי ח&quot;ח סי&#x27; קנ&quot;ו)} אבל אם בני בית ישנים לא יברך עד שיקיצם [וסגי בתינוק אחד שיש לו קצת דעת (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;)], והחמד משה מקיל אפי&#x27; אם לא יקיצם דלא גרע מיחיד שמותר להדליק בברכה וכמ&quot;ש בריא&quot;ז במי שמדליק בין הגוים {וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;) דיכול לברך כשמדליק בין הגוים}, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ז) דלא יברך אם הבני בית ישנים אבל המקיל לברך כהחמד משה אין מוחין בידו {ויש לפרש דתלוי כפי המצב דידיה דאם הוא יחידי זהו פרסומי ניסא דידיה אבל אם יש לו בני בית צריך להקיץ מקצתם להרבות הפרסומי ניסא}. וכתב הרמ&quot;א דכל זה הוא לדעת המחבר אבל לדידן שמדליקין בפנים א&quot;צ ליזהר להדליק קודם שתכלה הרגל מן השוק [וא&quot;כ לעולם בעי כשיעור חצי שעה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), דלא כמצאתי כתוב דס&quot;ל דבזה&quot;ז א&quot;צ שיעור ויכול להדליק נרות קטנות (דרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;)] ומ&quot;מ טוב יותר ליזהר אף בזה&quot;ז [וביאר הביה&quot;ל (ד&quot;ה ומ&quot;מ) מפני שהיו מדליקין בפתח הבית {וצע&quot;ג דזה היה בזמן הטור אבל בזמן הרמ&quot;א היו מדליקין בפנים ממש ולא היה ניכר בכלל לעוברים ושבים (וכמ&quot;ש לעיל סי&#x27; תרע&quot;א), אלא משמע מדרכ&quot;מ דטוב ליזהר בזמן הזה להדליק קודם אכילה ובזמן שבני בית נעורים, ואפשר להוסיף אף משום זריזות, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) ביאר כדי לעשות כתקנת חכמים, ולפי&quot;ז בזמן הזה ממש דנוהגין להדליק בחלון ובפתח הבית בודאי צריך לדקדק להדליק בזמן}]"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עדיף להדליק מעצמו מאוחר או בזמנו ע&quot;י שליח?	"יש מביאין ראיה מביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תרע&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27; ד&quot;ה ולהדליק) דעדיף טפי להדליק מעצמו מאוחר דאמרינן שם דאע&quot;פ שאשתו הדליקה בשבילו מ&quot;מ יש לו להדליק מעצמו באושפיזא אלא שאינו יכול לברך מפני שחיישינן שמא יצא ע&quot;י אשתו, ואי אמרת דעדיף טפי לצאת בזמנו ע&quot;י שליח למה לו להדליק בכלל אח&quot;כ, וכ&quot;ת לשמוע הברכות הרי יכול לשמוע לברכות של חבירו אפי&#x27; אם אינו מדליק"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש פרסום הנס לגוים?	"משעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ז) משמע דליכא ענין לפרסם לגוים, וכן נקט האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ק&quot;ה אות ז&#x27;), אבל השבות יצחק בשם ריש&quot;א הביא ראיה מרש&quot;י (כ&quot;א ע&quot;ב) דיש ענין שהתרמודאי היו גוים {ומסי&#x27; תרע&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27; משמע דליכא ענין לפרסם לגוים אלא שהוא צריך להדליק כדי שיראה נרות לעצמו}"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי 1) אכילה 2) לימוד, סמוך לזמן הדלקה?	"1) אסור חצי שעה סמוך לזמן הדלקה, לפי המחבר היינו חצי שעה סמוך לצאה&quot;כ [ובלא&quot;ה אסור מפני ק&quot;ש], ולפי הגר&quot;א ופר&quot;ח ושאר ראשונים היינו חצי שעה קודם שקיעה [שניה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) 2) צריך לפסוק כשהגיע זמן הדלקה [וא&quot;צ להחמיר מחצי שעה וכמ&quot;ש לענין בדיקת חמץ], ובזה הקיל השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;ד) לפסוק רק מצאה&quot;כ וא&quot;צ להחמיר מתחילת שקיעה שניה"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התחיל לאכול או ללמוד?	"אע&quot;פ שבדרבנן א&quot;צ לפסוק מ&quot;מ הכא צריך לפסוק דהוי כליכא שהות דלפי תירוץ אחד בגמ&#x27; צריך להדליק דוקא בחצי שעה זו, ועוד יש בו משום פרסומי ניסא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא הידור שהנרות ידלקו לזמן ארוך?	"בנרות של שעוה יש הידור מצוה כשהם ארוכים ונאים [אבל לא יותר מדאי], אבל בנרות של שמן ליכא הידור שידלקו לזמן ארוך (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ומ&quot;מ איכא שיטת הריטב&quot;א דס&quot;ל דזמן תכלה רגל מן השוק תלוי בעוברים ושבים באותה עיר וא&quot;כ יש הידור להוסיף שמן להדליק לזמן מרובה (קובץ הלכות פ&quot;ג סעי&#x27; ב&#x27;)"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אחר חצי שעה, האם מותר 1) ליהנות מהנרות 2) לטלטל הנרות ממקום למקום 3) לכבות וליהנות מן השמן?	"1) הטור ושו&quot;ע ס&quot;ל דמותר ליהנות מהנרות אחר חצי שעה [ולכתחילה טוב להתנות שאינו מקצה אלא שמן כשיעורו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)], אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מהרש&quot;ל דמחמיר מפני הרואה שלא ידע לחלק בין תוך זמן שיעורו לאחר זמן שיעורו (מחה&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), ולפי&quot;ז לא מהני לעשות תנאי (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) 2) ה&quot;נ לפי הטור ושו&quot;ע מותר, אבל לפי המהרש&quot;ל אסור מפני הרואה (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב) 3) הכא מותר אפי&#x27; למהרש&quot;ל, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא ב&quot;ח דנוהגין להחמיר שלא לכבותה, וביאר המחה&quot;ש מפני שחוששין שכל השמן הוקצה למצותה, וממילא אם התנה בפירוש שאינו מקצה אלא כשיעורו מותר לכו&quot;ע, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) כתב דנוהגין לכבות {ומשמע דאם אינו רוצה ליהנות ממנו מותר לכבותה לכו&quot;ע}"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה והדליק נר אחד בליל שני?	"כתב הב&quot;י בשם ארחות חיים ידליק הנרות החסרים אבל לא יברך דכבר יצא ידי חובתו מעיקר הדין בנר אחד (מג&quot;א סי&#x27; תרע&quot;ו, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והוסיף הערוה&quot;ש (סי&#x27; תרע&quot;ו סעי&#x27; ט&#x27;) דאם כבר כבה הראשונות אין בו תועלת להלדיק האחרונות דליכא היכר אלא כשכולם דולקין יחדו [באמת, רע&quot;א (תניינא סי&#x27; י&quot;ג) הביא מח&#x27; בזה בין הפר&quot;ח וא&quot;ר אם מברכין על הידור מצוה, ומספק קיי&quot;ל כהפר&quot;ח דאין מברכין]"	סימן תרעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עבר כל הלילה ולא הדליק?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) הביא ה&quot;ר מנחם מירזבור&quot;ק דס&quot;ל כשמתחיל להדליק ידליק רק נר אחד דלדידיה הו&quot;ל ליל ראשון וכו&#x27;, אבל הרמ&quot;א פסק כהמהרי&quot;ל ואגודה דמדליקין כשאר בני אדם "	סימן תרעב סעיף ב		
